הרבה פעמים בחיים
אני זוכרת שממש השתדלתי לכער את עצמי, להקטין, לא לבלוט, להנמיך , לצמצם את האור שרצה לבקוע מתוכי.
ועדיין .. גם היום יש עוד קליפות שאני מזהה של הקולות האלו.
אלו קולות של פחד
פחד מדחייה, מנטישה , מביקורת , מאלימות .
זה שאני יודעת ורואה שהכל בי
הכל
אין כלום בחוץ
הפחד מגיע ממקום עמוק ביותר
מהילדה שבתוכי
שחוותה כאב
והמקום העמוק שבתוך בילדה שבתוכי
היא הנשמה
שיודעת שהיא באה לכאן לזרוח!
לא סתם קיבלתי שם כזה
זהר מלכה
לזכור שה' ברא אותי כך, בדיוק כך
לזכור שללא ה הא בשם שלי אני הופכת לזר או לרז..
ועם ההא בשמי אני זהר לעולם ! והיופי זורח דרכי שאני בענווה של מלכה היודעת שאין עוד מלבדך ה' ! הכל זה אתה!
מורידה עוד ועוד מסיכות שמכוונות אותי עוד ועוד עמוק אלייך ה'
וכמה יופי מתגלה שם בעומק הפשוט, בהרפייה הזו !
תודה לך ה'
תודה על הכל הכל הכל הכל הכל הכל!
אין מילים שיבטאו, אין..
תודה שאתה מלמד אותי לאהוב
מלמד אותי מהי אהבה באמת!
*בתמונה: אני עם מסיכה לפנים. לפני ואחרי 
כי בשביל מה שמים מסיכה
אם לא בשביל להוריד אותה.. זו תכליתה 