מחשבה שעברה לי כרגע..

כל המצוות מהתורה ,הן המגן שהוכן לנו למבול הזה שאנחנו חווים עכשיו.

 זכה אותי ה'

לשיר לך
שיר חדש

 "למה אין לה כיסוי ראש?"

שאלה הילדה את אמא שלה והביטה עליי.

"כי היא עדיין לא נשואה" האמא אמרה.

ואני חייכתי.. והרהרתי בכמה יפה לי כיסוי ראש .

"ואיי אבל היא ממש גדולה.. היא מבוגרת.. זקנה" היא הוסיפה

חחחחח.. ואיי ואיי כמה ילדים יכולים לכווץ עם האמת שיוצאת להם מהפה..

"בת כמה את?" היא שואלת בסקרנות

ואני חוששת מעט לענות אבל עונה.. "בת 38"

"ואיי חשבתי שאת בת 50 או 60"

חחחחחח...

אחר כך שהלכתי הביתה וקצת חשבתי על זה

הבנתי וניחמתי את עצמי שבטח הילדה הזו בטוח ראתה את הנשמה שבי.. והיא צודקת ..הנשמה שבי ממששש ממששש זקנה.. ואווו כמה היא עברה.. גילגולים.. חוויות אינסופ..

אז תודה לך ילדה אהובה

שראית אותי באמת

את הבפנים שבי..

ותודה שבירכת אותי בכזו מתיקות..

את הברכה שהיא בירכה אותי, אני שומרת לעצמי ואומרת כן יהי רצון, אמן ואמן!

כמה שאני אוהבת ילדים

תודה שאני רואה את הילדה שבי המופלאה אחרי כל כך הרבה שנים ...

כל אחד מאיתנו הוא עולם קטן וברגע שטוב לנו, הטוב הזה מהדהד לעולם כולו  כך אני משתדלת לחיות בימים אלו במיוחד!

 לפעמים אנחנו מגיעים לתקופה טובה שהכל ממש בסדר מסבבינו

שום דבר לא חסר לנו

אוהבים אותנו

דואגים לנו

עברנו כברת דרך

ואנחנו לא מבינים למה אנחנו לא שמחים

זה בגלל שסופסוף אנחנו לא בשדה הקרב

שנים שהיינו בשדה הקרב

ושם היינו צריכים להיות חזקים ולמצא מה טוב

ולשמוח למרות הכל

ועכשיו.. שאנחנו כבר לא בשדה הקרב

אנו חווים את ההתפרקות שהחזקנו שנים לא להתפרק

הכל בסדר איתנו

סופסוף יש לנו קרקע ליפול עליה

סופסוף אנחנו מרגישים בטוח להרפות

לבכות.. להבין מה עברנו.. איזה תופת עברנו

בלי לייפות .. בלי למצא את הטוב בתוך החרא

סופסוף הגעתי

למקום שבו אני מרגישה

שיצאתי משדה הקרב

וזה קשה

כי הכל צף

כל הדמעות שעצרתי שנים בתוכי

כל ההסתרות מתגלות בפני

סופסוף אני בשלה לראות אותי באמת

תודה לך אבא שבשמים ובלב ובהכל , תודה לך ה' יתברך, על הכל על הכל , אני יודעת שכל זה לטובתי , כמה אהבה .. כמהה לך נפשי

 זה גדל ומתרחב

אנו זוכים מיום ליום להרחיב ולדבר דברי מתיקות ה' יתברך, דיבורים של אמת המשביעים את הלב, תודה לך ה' , כמה אתה טוב ומיטיב!!! כמההה!

 רק עכשיו אני מתחילה להבין שעברתי חוויות כל כך קשות ודי! הגיע הזמן לטוב באמת 

 אני ראויה!

 לא אף אדם מפרנס אותנו, לא אף חברה , לא אף ממשלה.

רק ה'
הוא מפרנס אותנו! רק הוא יתברך כי אין עוד מלבדו! כל מה שאנו רואים כאן בעולם זה הוא יתברך ! כן, הכל! והדברים הנמוכים תכליתם גבוהה

 כל כך כואב לגלות

שגם כשחשבתי שכבר התגברת על העבר

הייתי בטוחה כל כך שזה לא השפיע עליי

דיברתי בשלוות נפש על חוויות כל כך קשות שעברתי

ידעתי אפילו לדבר את התובנות כאילו כבר עברתי תהליך של ריפוי..

גם אז.. בעצם הייתי בהסתרה של ההסתרה

שיחזרתי את המערכת היחסים החולה שהיתה להורי..

וסיפרתי לעצמי סיפורים יפים..

זה כל כך כואב לגלות את זה

אבל כל כךך מרגש ומשחרר בו זמנית

אני בהודיה גדולה על הגילוי

אני בהודיה גדולה על הזכות להיות איתי נוכחת בכאב העצום הזה ולעבור דרכו ...

ה' מחכה לי שם בתוך הכאב ומעבר לכאב .. כ..אב אבא מלא רחמים.. מביט בי באינסופ אהבה, מחייך ובוכה איתי, מחבק אותי ולוחש לי: "אני כל כך גאה בך אהובה שלי, את אלופת האלופות! תמשיכי .. את בדרך הכי נכונה שיש , אני מכין לך כל כך הרבה מתנות בדרך "

ואני.. מתרגשת ודומעת

"אבא" אני אומרת לו..

"אתה יודע כמה קשה לי המילה הזו ... אבא"

"תודה.. פשוט תודה"

"על הכל"

אני אוהבת אותך כל כך שהמילים לא יכולות בכלל לתאר..

 אתמול פגשתי את הקול הזה שאומר לי שאני לא מספיק טובה..

בהתחלה כל כך כעסתי עליו

והתביישתי בו

איך הוא מעז..?

אבל אז

כשהתקרבתי

ראיתי אותה

את הילדה שבי

והיו לה דמעות בעיניים

זה שבר אותי..

ישבתי איתה

והקשבתי

לכל מה שמתחת לקול הזה

הקשבתי באמת

וזה כאב

מאוד

הרגשתי כמה היא עייפה

כמה אני עייפה

מלנסות להיות מספיק טובה בשביל לקבל אהבה

כל כך עייפה

כל כךך מותשת

שברוך ה' הגעתי לקצה ההסתרה

והנה כאן בקצה

יש גילוי

אני טובה כפי שאני

רק מעצם קיומי

לא צריך יותר להוכיח, להתאמץ, לרדוף... לא צריך כלום

רק להיות

זה לא רק מספיק טוב

זה הכי טוב

אני הכי טובה כשאני איתי

וזו האהבה בכבודה ובעצמה

תודה ילדה שבי

תודה לך בורא עולם

על הקול הזה

החשוך

שבתוכו אמרתי יהי אור ויהי אור

אני רואה כי טוב

כי לעולם חסדו

 

לפעמים שאין כוחות, זו בקשה עמוקה להרפות ולראות איך הכל מסתדר מעצמו .