חירות מציפייה לתוצאה!
מתרגשת לכתוב מילים אלו..
אני מעזה וקופצת אל הלא נודע!
אז ככה..
אני רוצה להזמין אתכם להזמין אותי להנחות סדנת תיאטרון,אילתור ופלייבק!
למי זה מתאים?
לכווווולם! ילדים,נוער, מבוגרים..
בכל מסגרת :קיטנה, עבודה,בתי ספר,גנים,פנימיות, חברים..
כמה זה עולה?
לא יודעת.. פשוט לא מצפה לתמורה,
כן כן כמו שקראתם! אתם יכולים להזמין אותי ואני לא אצפה לשום תמורה, אם תרצו לתת משהו אתם מוזמנים ואני כמובן אתן לכם לתת באהבה :)
ו..למה אני עושה את זה?
כי אני פשוט רוצה להביא את עצמי..
להזיז את האנרגיה הזו שעוד שניה מתפרצת..לבטא את עצמי
יש לי כל כך הרבה לתת ואני רוצה לתת באהבה!
גילוי נאות:כרגע זו העבודה היחידה שלי ו.. זה דורש ממני כל כך הרבה אומץ וכמויות אינסופיות של לבטוח בכל מה שיבוא..
אני מאמינה בעצמי ופשוט יודעת שהכל יקרה לטובה העליונה !

אז קדימה !
מוזמנים לפנות אליי <3
וכמובן לשתף!

*זה מרגיש לי כמו מהפכה ..אני ממש מתרגשת!!*

שנשתחרר
שנמצה
שננקה את ההחמצה
שנסלח ל"פרעה"
שנפסיק לבנות פירמידות
שנסכים לצאת אל המדבר, אל הלא נודע
שבמקום מכות.. נבחר בחיבוקים
שנשמיע את קולנו גם אם הוא מגמגגם..
שנאמין שאנחנו כבר חוצים את "ים סוף"
שנאשר לעצמנו להיות בני חורין
שנקח את העיקר מכל דבר
גם מסיפור פסח
שאת החמץ ואת התפל נשחרר וננקה.
שנאמין שאנחנו מעל הסיפור
עלינו לספר את סיפורינו ממקום שסלח ששיחרר , ממקום נבון ,ממקום שלקח את המתנות שקיבל מהסיפור
וממקום ששמח על הכל...
על כל שהיה
על כל שיהיה
ועל כל שהווה.

תודה על החירות לפסוע עוד צעד ,
על החירות לחשוב מחוץ לקופסא
ולעוף מתוכה..
<3
בחירת חירות טובה לכולנו

בואו 
פשוט
נאהב

בפסח הזה
החלטתי שאני מנקה את החמץ
את זו האהבה..
או יותר נכון את התקווה שתתממש
אהבה היא לא חמץ
אך הציפייה כן..
הציפייה כבר החמיצה
החמיצה את ליבי בגלל ההחמצה
והפכה אותו לעבד של אותה ציפייה
אז החלטתי לנקות את פירורי החמצה
באביב הזה
ו..לשחרר את ליבי לחירות
לטיבעו האמיתי לעוף כפרפר
ולחוש את הפריחה וההמתקה שבחופש 

עצם קיומה וכל הווייתה מאיימים להמיס את חומות הברזל שבנית סביבו..
תן להן ליפול
ואפשר לו לעוף
לליבך היקר <3

עצם קיומה וכל הווייתה 
מאיימים להמיס את חומות הברזל
שבנית סביבו..
תן להן ליפול
ואפשר לו לעוף
לליבך היקר 

רק את יודעת את התשובה, אל תתני לאחרים לומר לך מה הכי טוב עבורך, כי הם יתנו לך תשובה שמתאימה להם..
הקשיבי פנימה.. התשובה עולה מתוכך בקלות וללא מאמץ ..
תאמיני לו, לקול הזה בתוכך, שאומר לך את האמת הכי עמוקה שלך ! 
והכי חשוב שתפעלי מאהבה
ולא מפחד.

חברים וחברות אשמח לתמיכתכם ועזרתכם ב..לעבוד במה שאני אוהבת :)
אשמח לתת ולקבל ממתנותיי הטובות:
* ציורי פנים (מתאים לכל חגיגה צבעונית.. אירוע.. פסטיבל.. דוכן.. הפעלה)
* ציורי בטן לנשים בהריון כולל צילומים.
*סדנת הצבעים! סדנה חדשה שאני מאודמאמינה בה! ( סדנת גילוי וחקירה עצמית דרך שימוש בצבעי גוף).
*סדנאות תיאטרון אילתור ופלייבק (מתאים כהפעלה למבוגרים או ילדים כחלק מעבודה, פסטיבל, קיטנה וכו..)
*מפגש פלייבק אישי (מפגש בו ניתן לכל הקולות שבנו להישמע,נתן להן מקום ומתוך הדיאלוג הפנימי יגיעו מתנות שהותאמו במיוחד עבורינו <3 )

אשמח ל..
תיוגים לאנשים שעשויים לרצות להזמין אותי ,לעצות טובות ..
פירגונים ושיתופים יתקבלו בברכה <3
אוהבת אתכן נשמות 

אז למה באתי לכאן?
להיות הכי זהר שיש! 
ואת באת להיות הכי.. שיש!
ואתה באת להיות הכי.. שיש!

כה פשוט יצא ממני בטבעיות.. <3 תודה תודה תודה!

היי לכולם,
אני זהר ואני גננת :)
כבר כל כך הרבה פעמים אמרו לי אנשים "מבוגרים" כמה הם היו שמחים להיות בגן שלי
ו.. כבר עלה מספר רב של פעמים הרעיון לגן ל"מבוגרים"..
האמת, שאין באמת כזה דבר מבוגרים ..!!
כולנו ילדים פשוט בגוף גדול, כן אולי קצת יותר בוגרים ואחראיים (קריצה), אבל עדיין ילדים בתוכינו תמיד .
אז אני שמחה ונרגשת ללכת עד הסוף עם החלום של הילדה שבי!
להיות גננת של כולם, לא רק לילדים.

הסדנה הראשונה שלי היא:
ס ד נ ת ה צ ב ע י ם !!
סדנה כיפית , צבעונית ,מעוררת את היצירתיות ואת התשוקה לחיים!
אתם מוזמנים לשעתיים של הנאה צרופה!
בסדנה נתנסה בציורי פנים באמצעות צבעי פנים
נחקור לאיזה צבעים אנחנו מתחברים יותר,
איזה צורות מושכות אותנו
נצייר על עצמנו וגם אחד על השני!
אני מזמינה אתכם להתחבר לחלק הילדי, הפראי והשבטי שבכם!
החלק שרוצה ליצור לעצמו מסכה ובתוכה להיות הכי הוא
ללא מסכות ומחסומים שיצרנו על עצמנו בתור מבוגרים.
בואו ותרשו לעצמכם להיות הכי אתם שיש וקחו את המתנה הזו לחיים שלכם !

*חשוב לי לציין שהסדנה לא מתרכזת בלימוד ציור או איפור אלא שימוש באיפור ככלי לחוויה עמוקה עם עצמכם ולכן אין צורך בכלל בניסיון, כישרון או כל דבר אחר, אלא אתם נדרשים רק להיות אתם , כמו שאתם באותו הרגע ממש.

***מי שמעוניין לארח את הסדנה בביתו , יקבל ממני חיבוק ואת הסדנה באהבה ללא עלות 

אמונה <3

המפתח שפותח הכל
כל פעם מחדש!

מידי פעם. היא באה לבקרני
הדאגה
והיא יושבת .. יותר נכון לוחצת לי על הצוואר ומשתקת לי את כל הגוף..
והיא כל ככככךךךךךךך כל כך דואגת..
ואז אני פשוט מנסה להילחם בה
אני צועקת.. אפילו צורחת..
אני אומרת לה שתעזוב אותי בשקט ושהכל יהיה בסדר
שאני כבר לא ילדה , אני אישה ואני יכולה לקחת אחריות על החיים שלי(סתם .. ברור שעדיין ילדה אבל זה נשמע משכנע חחח)
ותכף ממש הכל יסתדר, אני יודעת את זה!
והיא פשוט לא מרפה..
היא ממשיכה לדאוג.. אפילו יותר חזק!!!
כי זה באמת מדאיג לראות אותי ככה...
ואז..
אני עוצרת רגע
ונושמת...
"את יודעת כבר שמלחמה לא עוזרת..נכון?" אני אומרת לעצמי
"נכון.." אני עונה ופתאום מתגנב לו חיוך קטן ועוד נשימה עמוקה.................

אני פונה אליה ואומרת: " את יודעת ש..אני אוהבת אותך... . "
(היא בהלם מהשינוי הקיצוני..)
" אני יודעת שאת רוצה הכי טוב בשבילי, אני יודעת שאת עושה את כל זה מאהבה עצומה אליי.. אני רואה אותך ואת יודעת מה? גם אני קצת דואגת, אבל אני באמת יודעת וסומכת על עצמי ובוטחת שהכל יסתדר לטובתי העליונה ביותר ,אני אקשיב פנימה בשקט ואדע מה לעשות , את רוצה לעזור לי?"
"כן.. בטח" היא עונה עדיין בהלם, אך הרבה יותר רגועה...
" מה שיעזור לי זה שתסמכי עליי , שתאמיני בי, את יכולה לדאוג , אני ממש אשמח שתדאגי כי זה התפקיד שלך, אך שימי לב שאת לא עוברת את המינון המומלץ.. כי אז זה פשוט משתק אותי ואז תצטרכי להביא עוד דאגות ואני לא רוצה עוד דאגות, אני רוצה רק אותך, דאגה יחידה ואהובה שלי.."
"אממ.. ואוו.. תודה .. אני פשוט כל כך אוהבת אותך! אז .. אז.. מה את רוצה שאעשה עכשיו? "
"יש לי תפקיד מצוין בשבילך להיום.. תדאגי בבקשה שאהיה רגועה היום .. וגם אשתה מים ואוכל טוב.. ו.. שאעשה דברים שאני אוהבת..ו.. שאסדר את הבית.."
"זהו?" היא מחייכת
" אני סומכת עליך " אני עונה
לפתע נשמעת דפיקה בדלת..
מי זה.עכשיו?? אני חושבת לעצמי..
"אוו.. שלום לך מוזה.. כיף שבאת לבקר , תכירו..דאגה מוזה, מוזה דאגה..,
אני הולכת רגע להתקלח , נראה לי שיש לכן הרבה על מה לדבר.."

זה זה
זה אתה
כל הזמן הזה
זה רק אתה
אהובי היקר
אתה שמשתקף לי החוצה
שרוצה כל כך
שאתאהב
שאתמסר
שאבחר באהבה

אני מאוהבת בך
אני מתמסרת אליך
אני בוחרת באהבה

ו..נזכרת בכל פעם מחדש
שזה אתה
אתה לב ליבו של העיניין

ליבי היקר והאהוב כל כך

את אינדיאנית
את לוחמת
את לביאה
את מלכה
את פלא

את
אישה
<3

מוקדש לכן אחיותי האהובות...

רק ממש לאחרונה 
אני מסכימה
מסכימה יותר להראות את האישה שאני
לבטא את הנשיות שבי 
להשמיע את קולי לעולם
לצאת לאור
ובכל פעם אני מסירה שכבה ועוד שכבה
לפעמים אני חושבת לעצמי שבטח כבר לא נשארו עוד שכבות
ואז אני בפליאה כשאני מגלה עוד אחת..
והשכבות עשויות כולן מאהבה
כל הפחדים
כל המחסומים
כולם נוצרו מאהבה
כדי להגן
ועכשיו כאשר אני מסירה בכל פעם שכבה
אני יודעת שאני מספיק חזקה לשים גבול במקומה
אני יודעת שאני מספיק חזקה כדי להגן על עצמי
אני יודעת שאני כבר מוגנת
ואני לוחשת לילדה שבי
ברכות ובאהבה
שתסיר עוד שכבה מעליה ומעליי
ותאיר כל פעם קצת יותר את הזהר שהיא לעולם
ואז..
אנחנו מתחבקות
מתרגשות
עד לשכבה הבאה..
איזה מסע מרגש
מסע של גילוי, של חשיפה, של בחירה בחיים <3
תודה שעשני אישה 

שוב ליבי נשבר..
אך הפעם זה היה שונה..
הפעם הייתי איתו כשזה קרה
לא נטשתי אותו..
חיבקתי אותו באהבה אינסופית
הבטחתי לו שאמשיך לבחור באהבה
"אני איתך לנצח ליבי האהוב! " אמרתי לו
הוא קצת בכה, הביט בי בעיניים נוצצות וחייך...

אני אוהב אותך זהר שלי..

אני אוהבת אותך
לב
יקר
שלי

היה היה אבא שלקח את הילד שלו לים..
הים שכל כך אהב לאהוב..
ואז נזכר.. שפעם נסחף מדי עם הגלים..
הוא נזכר שמאז אותו המקרה
אמא שלו היתה לוקחת אותו לים ומפחדת..
אפילו מפחדת שהוא יתלכלך מהחול..
כל זה הציף אותו כשלקח את ילדו שלו אל הים שכל כך אהב לאהוב..
ואז... יצא לו המשפט: "אל תתלכלך.."
הילד הביט בו במבט עצוב..
ומבטו דיבר ללא מילים..
ההגנות , השריונות, הגדרות והחומות הגבוהות הן לא אלו שמגינות עלינו, הן אלו הפוגעות ביותר..
הן ההופכות אנשים לחיים-מתים.. רק בגלל שבחרו בפחד..
לבחור לחיות באמת, זה לדעת שיש סיכון שאפגע...
אבל אתן ללב שלי להרגיש ,אתן הזדמנות אמיתית ללב(הילד) ולשכל(ההורה) שלי לעבוד בשיתופעולה.
ו...מה שבטוח לבחור לחיות ,זה לבחור באהבה בכל פעם מחדש! 

כבר כמה פעמים פגשתי אותו..
בכל פעם הוא הופיע בצורה אחרת..
פעם בצורת אדם.. פעם בצורת חתול.. ואפילו פעם בצורת חפץ..
בכל פעם כשפגשתי אותו מיד הרגשתי שהלב שלי אוהב אותו כל כך!
משהו מידי כזה בלתי מוסבר.. משהו עמוק וקדום.
גם אני הייתי קצת אחרת בכל פעם כשנפגשנו..
בכל הפעמים ראיתי כמה הוא אוהב אותי
וכמה הוא נלחם בעצמו
הוא כל כך רצה להתמסר ופשוט לא יכל..
וזה כאב.. לשנינו..
בפעם הראשונה שנפגשנו פשוט נעלבתי ממנו..אז הוא פשוט לא בא יותר..
בפעם השניה ..ניסיתי לשכנע אותו שיתעורר ויבין.. הצגתי את כל האמת .. הייתי ממש משכנעת.. אבל הוא לא השתכנע.. ועשה הכל כדי לא לפגוש את עיני שאיימו עליו מלהינמס..
בפעם השלישית.. כבר כעסתי ממש! לא היה לי כח לשכנע וגם לא להיעלב... אז הוא ניסה להרגיע אותי ואז נעלם..

ו.. בפעם הרביעית.. הבנתי אותו <3
לא ניסיתי לעשות כלום..
רק הבנתי אותו .. חיבקתי אותו ואמרתי לו שאני איתו לנצח וגם אם הוא לא יתמסר בחיים .. אני עדיין יאהב אותו בדיוק כפי שהוא.. כי הוא חלק ממני..
החלק שמפחד להתמסר..
הוא חיבק אותי והרגשתי באותו הרגע שעוד שכבה נמסה לה וירדה בצורת דמעה חמה שהשקתה את ליבי