יש לי חלום....
חלום שיכול להפוך למציאות
האמת שהוא כבר הופך למציאות... בקטן , במקום שלי, המקום של הלב , בגן הילדים בו אני עובדת
בו אני לומדת יותר מאשר מלמדת... כן, לומדת כל יום על עצמי, על העולם, לומדת ונזכרת בדברים שמבוגרים שכחו
אני לומדת על אהבה טהורה
על כוח הבריאה
ואני בוחרת להעצים אותה
להעצים את המקום הזה
איך?
ע"י עוד הרבה הרבה אהבה
אני שם כדי לנתב... לכוון...אני מביאה את עצמי , איך שאני, עם התהליכים שאני עוברת בחיים שלי, אני חלק מהגן .
חלק שמנסה להכיל ולתת מקום לכולם, לכל הילדים וגם לילדה שאני.
מטבע הדברים ... אני זו שמנתבת יותר , אבל לא תמיד, יש רגעים שאפשר כבר לנסוע בלי גלגלי עזר ואני שם כדי לתמוך, או לתת חיבוק אם נופלים...
אז ככה... אני אנסה לכתוב את זה בצורה טובה ומדוייקת...
לא צריך שום שיטה כדי לחנך ילדים
לא צריך שום תיאוריה
האמת שלא צריך כלום
ממש כלום
חוץ מהרבה אהבה , אומץ , רצון וכבוד.
אהבה לעצמנו, אומץ לחוות וללמוד, תמיד ללמוד עוד , הרי אף פעם לא נדע הכל, רצון טוב להיות שם לילד שבך, וכבוד לעצמך וכשאנחנו בשביל עצמנו את כל הדברים האלו, זו אנרגיה שמביאה איתה הרבה אמת וכנות והיא מתפשטת היא מגיעה אל הילדים כמו מגנט, היא כמו אדוות בנהר שזרקו אליו אבן...
ואני לא אומרת שזה פשוט... בכלל לא פשוט, וואלה החיים לא פשוטים , הם דורשים מאיתנו התמודדות, אבל אנחנו ורק אנחנו אחראים על מה שניצוק לתוך החיים הללו...
שמתי לב הרבה פעמים שאנחנו ,בחיים בכלל ומול ילדים בפרט, אומרים דברים מאוד נכונים, מאמינים בדברים האלה אבל... שוכחים ומתבלבלים לפעמים ולא מתנהגים את הדברים הכל כך חשובים האלה...
כשאנחנו קשובים לעצמנו ,נותנים מקום לילד שבנו, מה שהילד קולט הוא התדר הזה, שלתת לעצמי , להיות קשוב לעצמי, אבל אם אנחנו מבטלים את עצמנו אל מולו, מקדישים את כל כולנו בו... זו האנרגייה שהוא קולט...
כמובן ששום דבר לא בקיצוניות
ואני נמסה אל מול הילדים, אני מחבקת ואוהבת אותם, כי זה בדם שלי...
אנחנו כל כך אוהבים אותם, יותר מעצמנו... זה ברור, קשה לעמוד מול התמימות והאהבה הטהורה הזו.
והאמת שכל מה שנעשה ... עדיין הם יהיו במקום הראשון, אבל מה שאני בעצם אומרת שמה שאנחנו רוצים ללמד אותם זה גם לאהוב את עצמם ואם לא נאהב את הילד שאנחנו... לצערי כל מה שנאמר ונגיד לא יעזור... ילדים ואנשים לומדים מדוגמא חיה יותר מאשר הכל, זה משהו שנצרב עמוק כל כך , בצורה חזקה ועצמתית יותר מכל המילים בעולם.
כמובן למילים יש כח עצום מאין כמותו ויחד עם התנהגות זה השילוב הטוב ביותר.
אז מה החלום שלי...?
החלום שלי הוא להעביר לעולם את האמת הזו על חינוך ילדים ובכלל המילה חינוך פחות יושבת טוב על הלשון, אם הייתי יכולה לבחור מילה אחרת, הייתי בוחרת במילה "דרך" שמתחברת גם להדרכה... ניתוב ופחות לעצב משהו כמו שאתה רוצה, אלא להיות שם כדי להסביר איך הכל עובד, לתת להם להסביר לך ולמצוא יחד דרך שמתחברת ומתעצבת עם הזמן ומשתנה ובוראת בכל רגע משו חדש, דרך האמת הזו שהיא כמובן כרגע דרך האמת שלי, אבל אני אשמח שהיא תהיה דרך אמת של עוד הרבה אנשים, אנשי חינוך, הורים, ילדים...
אני רוצה לכתוב ספר וליצור קלפים שמבטאים את כל הערכים, את כל המפתחות לחיים שבהם אני מאמינה בכל שורשי נשמתי.
הילדים בגן שלי מגיבים בצורה מדהימה לדרך הזו, מפנימים, אומרים ומתנהגים על פי הדרך הזו, הייתי רוצה שעוד אנשים ייחשפו לאמת הזו.
חשוב לי לומר שאני בטוחה שיש עוד המון אנשי חינוך והורים שהולכים בדרך הזו ממש כל יום, רגע רגע, זה משמח אותי עד מאוד!
אני לא גיליתי את הגלגל, וגם לא המצאתי אותו, לא ממציאה שיטה ולא תיאוריה ולא כל דבר שהוא בומבסטי עם אור זרקורים, זה הפוך ממני ומהרצון שלי, אני הולכת עם תחושת הבטן שלי עם הלב שלי, עם הנשמה שלי, מביאה אמת נקייה שאני מאמינה בה וכולי תקווה שעוד יתחברו אליה ויעצימו ביחד את הכח האדיר שיש בתוכנו להתקדם עוד צעד קטן לקראת חזרה לשורשיות האמיתית שלנו, שהיא פשוט אהבה ביסודה, בתמציתה.
הערכים\המשפטים\דרך שאני רוצה להעביר ... ככה על קצה הלשון לטעימה...
לספר אני רוצה לקרא: "מתנת החיים"
*כל רגע בחיים הוא נקודת התחלה חדשה
*העולם הוא מראה
*אל תלבין פני חברך ברבים
*ואהבת לרעך כמוך
*למילים יש כח
*לנקות את הבית שבלב
*כולנו אחד וכל אחד הוא מיוחד
*תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה
*אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו
*הגוף מדבר איתנו, בואו נקשיב לו
*לאהוב את עצמי
*להאמין בעצמי
*לסלוח לעצמי
*להקשיב לעצמי
*בכל אחד יש אור
*עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא
*אני נס וכל רגע הוא נס
* צמיחה מבפנים כלפי חוץ
*להסתכל על הטבע וללמוד את עצמי , ללמוד את החיים
*לבקש סליחה
*לתת מילה טובה מחמאה מחממת
*חברות- אני החבר הכי טוב שלי, אני אף פעם לא לבד
*להיות טוב עם עצמי
*האושר הוא בי, הוא בתוכי
*לומר תודה
*עצם זה שניסיתי- כבר הצלחתי- כבר ניצחתי
*אין נכון ולא נכון, אני קובע מה נכון
*אני יכול לעשות הכל , כל עוד אני לא פוגע בעצמי או בסביבה
*רק אהבה מביאה אהבה
ועוד...
הדרך חיים שבה אני מאמינה שאותה אני רוצה להעביר לילדים גדולים כקטנים כאחד, היא דרך של אהבה וקבלה עצמית, דרך של אהבה וכבוד לעולם שבחוץ והעולם שבפנים, דרך עם מסרים וערכים חברתיים רוחניים ומשמעותיים לנו כבני אדם, חשוב לי להדגיש שהדרך הזו אינה מרחפת באוויר ומנותקת מהמציאות שמתקיימת כרגע, היא לגמרי מחוברת לקרקע ומעבירה את המסר שיש חוקים בחברה, יש התמודדויות עם קשיים, יש דברים שמחייבים אותנו לעשות , אך יחד עם זאת תמיד יש לנו בחירה, תמיד! ההבנה הגדולה שמתקשרת להתמודדות ולבחירה היא שלכל דבר יש תוצאה, גם אם היא לא מיידית וקורת מיד לאחר דבר, לכל דבר יש השלכה ויחד עם הבחירה שלנו, אנחנו נהיה מול התוצאה ככל שתהיה, עם חיוך או עם דמעה או אולי עם שניהם, לכל כיוון שהיא תיקח אותנו וננסה ללמוד ולחוות בצורה הכי מיטבית שלנו באותו הרגע.
הכל כתוב בצורה אינטואיטיבית... כי עדיין לא כתבתי משו מסודר
אני אשמח לדעת , כמה אנשים מתחברים לדרך הזו?
כמה מוכנים להשקיע, כדי להוציא לאור את האור הזה?
(אני חושבת לקדם את העניין באתר הד-סטארט או משו בסגנון, אשמח לדעות ועצות בנושא...)
אני כבר מנסה לשקוד ולגבש משהו מסודר ,קריא ויעיל
הייתי רוצה לכתוב את הספר עד סוף החופש הגדול, כלומר עד סוף אוגוסט (זה נראה לי מספיק זמן)
וכבר להוציא אותו ב"ה אמן! בתחילת שנה הבאה... כלומר תחילת שנת הלימודים... ספטמבר
בחיים לא הייתי כל כך ספציפית חחח...
כולי תקווה שחלום זה יתממש :)
אז אם קראתם עד פה...כנראה שמשהו כבר הצליח לי... אני אוהבת אתכם!
אז מה דעתכם?
